Vayedaber

כָּל מִין חִטִּין אֶחָד. לָכֵן צְרִיכָה אֲפִילוּ מֵאַגְדּוֹן עַל שַׁמְתִּית וּמִן שַׁמְתִּית עַל אַגְדּוֹן.

Pnei Moshe (non traduit)

כל מין חטים אחד לכן צריכה. כלומר הא תנינן במתני' כל מין חטים אחד ומאי קמ''ל וקאמר דלכך היא צריכ' לאשמעינן דאפי' מאגדון על שמתית או איפכא תורמין מזה על זה. אגידון לבן שמתית אדום כדלעיל בפ''ב דפאה גבי הזורע שני מיני חטים ואגדון מל' יין אגורדלי כדפרישית שם:

הלכה: רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה מִדְרָשׁוֹת 13a שֶׁהֵן מְחוּוָרִין בַּתּוֹרָה כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן מַה נָן קַייָמִין אִם לְלַמֵּד שֶׁהֵן תּוֹרְמִין מִן הַתִּירוֹשׁ עַל הַדָּגָן וּמִן הַדָּגָן עַל הַתִּירוֹשׁ. הָתֵיבוּן הֲרֵי תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר הֲרֵי שְׁנֵי מִינֵי אִילָן וְאֵין תּוֹרְמִין וְלֹא מְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. דּוּ אָמַר מַה תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר שֶׁהֵן מְיוּחָדִין שֶׁהֵן שְׁנֵי מִינֵי אִילָן אֵין תּוֹרְמִין וְלֹא מְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. וְאִם אֲנִי מַרְבֶּה שְׁנֵי מִינִן שֶׁבְּדָגָן שְׁנֵי מִינִין שֶׁבִּתְבוּאָה שֶׁאֵין תּוֹרְמִין וְלֹא מְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' זה אחד מג' מדרשות שהן מחוורין. שמפורשין ממש בתורה חדא הא דלקמיה ואידך לעיל בפ''ק הלכה ה' ואידך בריש פרקין כדגן מן הגורן וכולהו דריש להו ר' יוחנן בשם ר' ינאי:

כל חלב יצהר וגו' מה אנן קיימין. כלומר דבעי לאסוקיה לדרשיה דילפינן מכאן דכל שני מינין אין תורמין מזה על זה והלכך מפרש דבמה אנן קיימין הא דכתבה התורה חלב גבי יצהר דמשמע דלמין אחד תן לו החלב והתרומה שלו וגבי תירוש ודגן שהן שני מינין ג''כ כתבה התורה חלב אחד והשתא היאך תפרש להאי קרא:

אם ללמד שהן תורמין מן התירוש על הדגן וכו'. הא לא מצית אמרת דהתיבון על זה דהרי תירוש ויצהר הרי שני מיני אילן הן ואין תורמין ומעשרין מזה על זה כדילפינן מדכתבה התורה לחלב אחד גבי יצהר ואם הן שניהם מין אילן ואפ''ה אין תורמין מזה על זה מכ''ש תירוש ודגן שזה מין אילן וזה דגן שאין תורמין מזה על זה:

דו אמר. כלומר אלא ע''כ דה''ק קרא מה תירוש ויצהר וכו' ואף אני מרבה שני מינין שבדגן וכו' כצ''ל ולהכי כתב חד חלב לגבי תירוש ודגן ללמד מתירוש על דגן דכמו שחלוק מין תירוש ממין אחר של אילן ואין תורמין מזה על זה ואע''פ ששניהם מין אינן הן כך חלוקין הן שני מינין שבדגן שאע''פ ששניהם מין דגן הן הואיל וחלוקין במין דגן הן אין תורמין ומעשרין מזה על זה:

משנה: וְתוֹרְמִין זֵיתֵי שֶׁמֶן עַל זֵיתֵי כֶבֶשׁ וְלֹא זֵיתֵי כֶבֶשׁ עַל זֵיתֵי שֶׁמֶן. וְיַיִן שֶׁאֵינוֹ מְבוּשָּׁל עַל הַמְבוּשָׁל וְלֹא מִן הַמְבוּשָׁל עַל שֶׁאֵינוֹ מְבוּשָּׁל. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁהוּא כִלְאַיִם בַּחֲבֵירוֹ לֹא יִתְרוֹם מִזֶּה עַל זֶה אֲפִילוּ מִן הַיָּפֶה עַל הָרַע. וְכָל שֶׁאֵינוֹ כִלְאַיִם בַּחֲבֵירוֹ תּוֹרֵם מִן הַיָּפֶה עַל הָרַע אֲבָל לֹא מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה וְאִם תָּרַם מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה חוּץ מִן הַזְּוָנִים עַל הַחִיטִּים שֶׁאֵינָן אוֹכֶל. וְהַקִּישׁוּת וְהַמְּלַפֶּפּוֹן מִן אֶחָד. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שְׁנֵי מִינִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ר' יהודה אומר שני מינין. לטעמיה הוא דאזיל דס''ל לעיל בפ''ק דכלאים בהלכה ב' שהן כלאים זה בזה ואין הלכה כר' יהודה:

מתני' ותורמין זיתי שמן. שעושין שמן על זיתים שאין עומדין לשמן אלא לכבוש אותן בחומץ או במי מלח לקיימן לאכילה לפי שזיתי שמן יפין הן מזיתי כבש והוה ליה מן היפה על הרע:

ויין שאינו מבושל. שהוא יפה לשתייה יותר מן המבושל:

כל שהוא כלאים בחבירו לא יתרום מזה על זה. כדיליף בריש הלכה דלעיל דכתיב כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן וגו' ותירוש ודגן כלאים הן זה עם זה:

חוץ מן הזונין על החטים. זונין מפרש להו בריש כלאים שהן ממין חטים אלא שגרוע ונשחת ואינן אוכל ואין מקיימין אותן אלא ליונים:

והקישות. קומקברוס בלע''ז ובערבי פאקו''ס והמלפפון צידרו''ש בלע''ז ובערבי פייא''ר מין אחד הן ותורמין מזה על זה:

תַּמָּן תַּנִּינָן כְּבֵיצָה אוֹכְלִין שֶׁהִנִּיחָן בַּחַמָּה וְנִתְמַעֲטוּ כֵּן כְּזַיִת מִן הַנְּבֵילָה וְכַעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ כְּזַיִת פִּיגּוּל כְּזַיִת נוֹתָר כְּזַיִת חֵלֶב הֲרֵי אֵילּוּ טְהוֹרִין. דְּרוֹמָאֵי אָֽמְרֵי וְהוּא שֶׁיְּהֵא כְזַיִת בְּעִיקָּרוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין כְזַיִת מֵעִיקָּרוֹ. תַּמָּן תַּנִּינָן אָֽמְרוּ לוֹ אַף הָֽיְתָה חֲסֵירָה אוֹ יְתֵירָה. מָנִי אָמַר לוֹ רִבִּי מֵאִיר פְּעָמִים שֶׁהַשְּׂעוֹר יָפֶה וְהוּא תָפוּחַ הָא אִילּוּ סוֹלֶת הָֽיְתָה צְמוּקָה וְעַכְשָׁיו שֶׁהוּא שְׂעוֹר יָפֶה וְהִיא תָפוּחַ אַתְּ רוֹאֶה אֶת הַתָּפוּחַ כִּילּוּ צָמֵק וְנִרְאֵית חֲסֵירָה. וּפְעָמִים שֶׁהַשְּׂעוֹר רַע וְהוּא צָמֵק הָא אִילּוּ סוֹלֶת הָֽיְתָה תְפוּחָה וְעַכְשָׁיו שֶׁהַשְּׂעוֹר רַע וְהוּא צָמֵק אַתְּ רוֹאֶה אֶת הַצָּמֵק כִּילּוּ תָפַח וְנִרְאֵית יְתֵירָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יִרְמְיָה דְּרוֹמָייָה וְרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ שְׁלָשְׁתָּן אָֽמְרוּ דָבָר אֶחָד בִּיתֵירָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי שְׁלָשְׁתָּן אָֽמְרוּ דָבָר אֶחָד בַּחֲסֵירָה. אִילֵּן דְּבַר פָּטִי בַּשְּׁלוּן אוֹרֶז אַנְשׁוֹן מְתַקְּנָה יָתֵיהּ. חֲבֵרַייָא סָֽבְרִין מֵימַר יִיסַב חַיֵּי לוֹ לָקֳבֵל מְבוּשָּׁל. אָמַר לוֹן רִבִּי יוֹסֵי אוּף אֲנָא אָמַר כֵּן לָמָּה שֶׁדַּרְכּוֹ לִתְפוֹחַ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תמן תנינן. בריש פ''ה דמנחות כל המנחות באות מצה חוץ מחמץ שבתודה ושתי הלחם שהן באות חמץ ר' מאיר אומר שאור בודה להן מתוכן ומחמצן שמבדיל מקצת סולת מן העשרון בעצמו לאחר שנמדד ולש אותו המקצת וטומנו בהעשרון ומתחמץ כולו מאליו ר' יהודה אומר אף היא אינה מן המובחר שלא תתחמץ יפה לפי שאין כאן שאור מחומץ אלא מביא את השאור מתוך ביתו שהוא מחומץ יפה ונותן לתוך המדה של עשרון ומוסיף סולת וממלא את המדה אמרו לו אף היא היתה חסירה או יתירה וכדמפרש ואזיל:

מני אמרו לו ר''מ. הוא שהשיב כן לר' יהודה דפעמים שהשאור שמביא יפה הוא שהוא תפוח ועלה הרבה ואין בו סולת אלא דבר מועט והא אילו סולת היתה צמוקה שאין כאן עשרון שלם אלא שעכשיו לפי שהשאור יפה הוא ותפח נדמה שיש כאן עשרון כשממלא את המדה ובאמת אנו אומרים את רואה את התפוח כאלו צמק ונראית חסירה שהרי אם תשער לכמות שהיה צמק ודבר מועט אין כאן עשרון והמדה נראית חסירה:

ופעמים. הוא בהפך שהשאור רע הוא ויש בו סולת הרבה אלא שלא עלה יפה והוא עכשיו צמק הא אילו סולת היתה תפוחה המידה אלא שעכשיו לפי שהשאור רע והוא צמק ומחזיק המידה ובאמת יש כאן יותר מעשרון אם אתה רואה את הצמק כאלו תפוח היה בתחילה ונראית המידה יתירה:

ע''ד דר' ירמיה ור' יוחנן ור''ל וכו'. כצ''ל ותיבת דרומייה שהוא באמצע מטעות הדפוס הוא שננתקה התיבה משורה שתחתיה לאשר עליה ולקמן היא שייכא. דר' ירמיה ור' יוחנן ורשב''ל שלשתן אמרו דבר אחד ביתירה כלומר דלכולהו ס''ל דאת רואה את הצמק כאילו תפח. ר' ירמיה כדאמר לעיל ור''י ור''ל תרוייהו ס''ל דאע''פ שלא היה בו כזית מעיקרו לפי שאתה רואה אותן עכשיו תפוחין וא''כ מכ''ש דס''ל כר' ירמיה דאת רואה את הצמק עכשיו כמו שהיה תפוח בתחלה והרי לדעת שלשתן דבר אחד הוא כמה שאמרו גבי פעמים שהיתה יתירה לפי שאנו אומרים את רואה את הצמק כאלו היה תפח בתחלה:

ע''ד דדרומייה ור' יונה ור' יוסי שלשתן אמרו דבר אחד בחסירה. כלומר ולסברת ר' יונה ור' יוסי דלעיל דאמרי אין אומרים את רואה את הצמק כאלו תפח שאין דרך הצמק להיות חוזר תפוח אלא דאיפכא אנו אומרים את רואה את התפוח כאלו צמק שכן דרך התפוח להיות צמק וכן לדרומאי דלעיל דפליגי וס''ל דדוקא בשהיה בהן כזית מעיקרא הא לאו הכי אין אנו אומרים את רואה את הצמק כאלו תפח וסברת דרומאי כסברת ר' יונה ורבי יוסי הוא וא''כ שלשתן אמרו דבר אחד בהא דאמרינן גבי פעמים היתה חסירה דרואין את התפוח כאלו צמק:

אילין דברפטיי. בני בר פטיי בשלו אורז ושכחו לתקן אותו מקודם ושאלו היאך לעשות לפי שהמבושל יותר תפוח מן החי:

חברייא סברין מימר ייסב חיין לו לקבל מבושל. כלומר שיקחו מהאורז חי וישערו לו לקבל המבושל לפי מה שהיה בתחלה בו:

ואמר לון ר' יוסי. שפיר הוא ואוף אנא סבר כן שישערו חי נגד החי של המבושל והיינו לו לקביל מבשל למה לפי שדרכו לתפוח כשמבשלו וא''כ אין יכולין לשער את החי נגד המבושל כפי שהוא עכשיו דזה מרבה בשיעור הוא אלא שישערו לו לקביל מבושל כדפרישית שישערו את המבושל לו למאי שהיה חי בתחלה מזה המבושל ולפי אותו השיעור יתקן מן החי:

ר''י ור''ל תרווייהו אמרין אע''פ שאין כזית מעיקרו. אלא שעכשיו מאחר שתפחו יש בהן כשיעור הולכין אחר כמות שהן:

דרומאי אמרי והוא שיהא כזית במעיקרו. אסיפא דהתם קאי דקתני הניחן בגשמים ותפחו טמאין וחייבין עליהן דוקא בכשהיה בהן כשיעור מעיקרא וצמקו וחזרו ותפחו הוא דאמרינן הכי לפי שאין דיחוי באיסורין:

תמן אמר תנינן. כלומר כך אמר ר' אילא תמן תנינן בפ''ג דטהרות כביצה אוכלין שהוא שיעור לטומאה שהניחן בחמה ונתמעטו מכשיעור וכן כזית מן המת או מן הנבילה וכו' הרי אלו טהורין ובפיגול ונותר וחלב אין חייבין עליהן וקתני התם בסיפא הניחן בגשמים ונתפחו טמאין וחייבין עליהן משום פיגול ונותר וחלב אלמא דכמות שהן עכשיו משערינן ודלא כר' ירמיה:

כָּל מִין תְּאֵינִים וּגְרוֹגֶרֶת וּדְבֵילָה אַחַת וְתוֹרְמִין מִזֶּה עַל זֶה. תַּנֵּי תּוֹרְמִין תְּאֵינִים עַל הַגְּרוֹגְרוֹת הַגְּרוֹגְרוֹת בְּמִנְייָן. וּגְרוֹגְרוֹת עַל הַתְּאֵינִים בְּמִידָּה אֲבָל לֹא תְאֵינִים עַל הַגְּרוֹגְרוֹת בְּמִידָּה וְלֹא גְּרוֹגְרוֹת עַל הַתְּאֵינִים בְּמִנְייָן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר סַלֵּי תְאֵינִים וּגְרוֹגְרוֹת מִין אֶחָד הֵן וְתוֹרְמִין וּמְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. אָמַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי אַבָּא הָיָה נוֹטֵל עֶשֶׂר גְּרֹגְרוֹת מִן הַמּוּקְצֶה עַל תִּשְׁעִים תְּאֵינִים שֶׁבְּכַלְכָּלָה. רִבִּי יִרְמְיָה סָבַר מֵימַר אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַצָּמֵק כְּאִילּוּ תָפַח וּנְסַב סַלִּין כְּמַה דְאִינּוּן. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי תְּרֵין אָֽמְרִין דֶּרֶךְ הַתַּפָּח לִצְמוֹק וְאֵין דֶּרֶךְ הַצָּמֵק לִתְפוֹחַ. וּנְסַב סַלִּין רַבְרְבִין בִּתְאֵינַייָא. 13b אָמַר לוֹן רִבִּי אָחָא כֵּן רִבִּי אִילַּי רַבְכוֹן הָוֵי בָהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אמר להון ר' אחא. לר' יונה ור' יוסי כן רבי אילא רבכון הוי בה כך היה ג''כ מקשה ר' אילא רבכם על סברת ר' ירמיה כמו שאתם מקשים עליו והוסיף והביא ראיה ממתני' דלקמיה דלא משערינן לכמות שהיו בתחלה אלא כמות שהן עכשיו משערינן:

תרין אמרין. תרוויהו אמרי דלא כר' ירמיה שהרי דרך התפח לצמוק אבל אין דרך הצמק לחזור ולתפוח והלכך אין משערין הגרוגרות לכמות שהיו בתחלה אלא כמות שהן עכשיו ונסב סלין רברבין בתאינייא כלומר שצריך שיקח להגרוגרות שיהיו בסל גדול כמו סלי תאנים שהן גדולים שאם יש כאן תשעה סלי תאנים יקח ס''ל גרוגרות כמו מדת אלו סלי תאנים ויפריש עליהן והשתא לר' יונה ור' יוסי לא פליג רשב''ג אסיפא דמילתיה דת''ק דאיהו נמי ס''ל דגרוגרות על התאנים במידה וכי פליג ארישא הוא דפליג דת''ק קאמר תאנים על הגרוגרות במנין ועלה הוא דקאמר סלי תאנים וגרוגרות מין אחד הן כלומר ששוין הן ואם יש כאן תשעה סלי גרוגרות מפריש סל אחד תאנים עליהן ואע''פ שממעט הוא לגבי מנין בהא לא איכפת לרשב''ג דס''ל דלעולם אחר המדה אנו הולכין וכל מידת הסלין שוין הן בין אם יהיו מתאנים או מגרוגרות ולפיכך מפריש מזה כיל זה ובלבד שלא יפחות מן המדה:

ר' ירמיה סבר מימר. לפרש מילתיה דרשב''ג דקאמר סלי תאנים וגרוגרות מין אחד הן דה''ק לפי שאתה רואה את הצמק והן הגרוגרות שעכשיו צמקו רואה אתה אותן כאילו תפח כמו שהיו בתחלה קודם שיצמקו ולפיכך נסב סלין כמה דאינון דס''ל לכמות שהיו משערינן ולוקח לפי המנין של התאנים שבסלין מסלי גרוגרות למעשר עליהן כפי שהן עכשיו שהרי אנו רואין להגרוגרות כאילו היו תפוחין כבתחילה ונמצא אפי' אם תורם מהגרוגרות במנין על התאנים אינו ממעט במידה שאם היו כאן תשעה סלי תאנים והיה מן הגרוגרות שמפריש עליהן סל אחד לפי השיעור שהיו תפוחין בתחלה ואע''פ שעכשיו אינם מחזיקין לסל אחד לפי ערך תשעה סלי תאנים והיינו דקאמר נסב סלין כמה דאינון כלומר לוקח מהסלין כמו שהן כדאמרן ופליג רשב''ג אסיפא דמילתיה דת''ק דלדידיה א''צ להפריש מהגרוגרות על התאנים במידה:

אבא היה נוטל עשר גרוגרות מן המוקצה. כלי שנותנין בו הגרוגרות והיה נוטל עשר מהן להפריש על תשעים תאנים שבכלכלה ולא היה מקפיד:

רשב''ג אומר וכו'. לקמיה פליגי בפירושא דמילתיה דרשב''ג:

וגרוגרות על התאנים במדה אבל לא במנין. דממעט בשיעורא לגבי מדה דתשעים תאנים מחזיקין כמדת כלי גדול ועשר גרוגרות מחזיקין מדה קטנה וכי כיילת להו לא אשכחת אחד מעשרה במידה הגדולה של תשעים התאנים:

תורמין תאנים על הגרוגרות במנין. כגון עשר תאנים על תשעים גרוגרות אבל לא במדה מפני שממעט בשיעורא לגבי מנין דכלי המחזיק מאה גרוגרות לא יחזיק מן התאנים אלא חמשים שהן לחין ותפוחין וכי מנית להו לא אשכחת לכל עשר גרוגרות דחולין חדא תאנה דמעשר:

כל מין תאנים וכו' תני. בתוספתא פ''ד והגי' שם מסורסת וגי' דהכא עיקר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source